סאפד דיבלופמנטס (ג'רסי) לימיטד נ ' יפתח סוכנויות דלקים בע"מ ואח'

החלטה

מבוא

1.בפניי בקשה לעיון ספציפי שהגישה סאפד דיבלופמנטס (ג'רסי) לימיטד (להלן: "המבקשת"), להורות למשיבים 1-10, 15 ו-17-26 להמציא לעיון המבקשת את המסמכים הבאים:

א.מלוא הדו"חות המבוקרים והמאושרים על ידי רו"ח של כל אחד מהמשיבים לשנים 1996-2009.

ב.כל הסכמי הנאמנות שנקשרו בהם כל אחד מהמשיבים עם צדדים שלישיים כלשהם וכל הדיווחים שנשלחו בקשר עם הסכמי נאמנות אלה למס הכנסה.

המבקשת טוענת בבקשה כי המסמכים המבוקשים יסייעו לשפוך אור על כל השאלות השנויות במחלוקת, ויקשה מאוד לברר את השאלות השנויות במחלוקת בתובענה זו, והברחת נכסים בפרט, ללא גילוי המסמכים המבוקשים.

המבקשת מוסיפה וטוענת כי המסמכים המבוקשים חשובים כדי לפרוס את התמונה המלאה בפני ביהמ"ש ויקצרו באופן משמעותי את חקירות המשיבים.

בשולי הבקשה, צוין כי הבקשה אינה נתמכת בתצהיר באשר היא נסמכת על כתבי הטענות והמסמכים המצורפים לה.

2.המשיבים 1-5, 9, 10, 15 ו-26 הגישו תגובה לבקשה. לטעמם, דין הבקשה להידחות וזאת ממספר נימוקים מצטברים. המשיבים מציינים כי הבקשה אינה נתמכת בתצהיר, ואף מטעם זה בלבד היה מקום להורות על דחייתה. עוד מציינים המשיבים כי הבקשה הוגשה באיחור ניכר ובלא בקשה להארכת מועד, ואף מטעם זה יש מקום להורות על דחייתה. לגוף העניין, טוענים המשיבים כי המדובר במסע דיג פסול, אשר גובל בחקירת יכולת שמבוצעת במסגרת לשכת ההוצל"פ לחייבים, הגם שבנסיבות העניין, תביעת המבקשת טרם הוכרעה לטובתה. המשיבים מציינים כי אין בין המסמכים המבוקשים והנושאים השנויים במחלוקת בתובענה דבר, והמבקשת אף לא הצליחה להרים את הנטל בהקשר זה ולהבהיר מה הרלבנטיות של המסמכים לתובענה. עוד ציינו המשיבים כי הבקשה חריגה, בפרט שעה שהינה מתייחסת לבעלי דין פרטיים, פוגעת קשות בפרטיותם ובעוד שלגבי חלק מהמשיבים אף לא נטען כי הבריחו רכוש.

דיון

3.המבקשת הגישה בשנת 1998 תובענה כנגד המשיבים 1-5. במהלך השנים בהם הייתה תביעה זו תלויה ועומדת, צירפה המבקשת 21 בעלי דין נוספים, תוך שהעלתה טענות, לפיהן המשיבים 1-5 נקטו פעולות של הברחת רכוש למשיבים 6-26 במגמה לסכל כל אפשרות למבקשת להיפרע מהמשיבים בגין הכספים שחבו לה.

4.מעיון בתיק עולה כי בדיון שהתקיים ביום 20/02/08 הורה כב' השופט גינת, שהתיק היה בטיפולו, על השלמת ההליכים המקדמיים בתיק עד לישיבת קדם המשפט שנקבעה ליום 15/05/08. בישיבת קדם המשפט שהתקיימה ביום 15/05/08 נקבעו המועדים להגשת תצהירי עדות ראשית וראיות נוספות, ואלו הוגשו על ידי המבקשת ביום 15/01/09. בקשה זו הוגשה על ידי המבקשת ביום 15/01/09, כ-11 חודשים לאחר שניתנה על ידי ביהמ"ש הוראה בדבר סיום ההליכים המקדמיים וכ-11 שנים לאחר הגשת התובענה.

5.לא למותר לציין כי המבקשת לא פירטה בבקשה את הנימוקים בעטיים יש להיעתר לבקשה בשלב זה ולאחר שהמבקשת כבר השלימה הגשת ראיותיה ובפועל ועד לבירור הבקשה הגישו אף המשיבים ראיותיהם. זאת ועוד, המבקשת אף לא צירפה תצהיר לבקשה, והגם שהעובדות בבסיס הבקשה ובפרט לעניין הרלבנטיות הנטענת שיש למסמכים אינה עולה מהמסמכים המצויים בתיק, אלא דורשת הבהרה.

6.סבורני כי היעדר תמיכת הבקשה בתצהיר, כמו גם היעדר פירוט ביחס לזכאותה של המבקשת לעיין בדו"חות הכספיים של כל אחד מהמשיבים בפרק זמן של 14 שנה, ובפרט שנים לאחר התגבשות עילת התובענה הנטענת, הינו פגם היורד לשורש הבקשה.

המבקשת אמנם ציינה בבקשתה כי המסמכים עשויים "לשפוך אור על השאלות" השנויות במחלוקת ואף לקצר את חקירת המשיבים, ואולם אין באמירות כלליות אלה ובהיעדר פירוט כדי למלא בתוכן את חובתה של המבקשת להצביע על הרלבנטיות של המסמכים, ובהיעדר פירוט כאמור אין מנוס מהמסקנה כי הבקשה, לא כל שכן במתכונתה, הינה מסע דיג פסול שננקט על ידי המבקשת, וזאת גם בהחלת מבחן רלבנטיות רחב וגמיש ככל שניתן להעלות על הדעת.

יצוין כי המבקשת דורשת מלא פחות מ-20 משיבים דו"חות כספיים ל-14 שנים ובסך הכול לא פחות מ-280 דו"חות כספיים. לעניין ההבחנה בין צורכי גילוי לגיטימיים ומסע דיג פסול, ראה רע"א 6546/94, בנק איגוד לישראל בע"מ נ' הנרי אזולאי ואח', פ"ד מט (4), 54. וכן ראה: רע"א 6297/97, יוסף רבאח נ' אברהם נוימן (לא פורסם), פרסום נבו.

7.לא ניתן גם להתעלם מאופיים של המסמכים המבוקשים. דרישת המבקשת מתמקדת בקבלת דו"חות מס למשך 14 שנים ובטרם הוכחה תביעתה. ברי אפוא כי בבקשת המבקשת יש משום פגיעה קשה בזכות המשיבים לפרטיות ויש בה כדי להביא לחשיפתם של סודות מסחריים, באופן מיותר ובלא שהמבקשת הרימה כאמור את הנטל להצדקת דרישתה. רלבנטיים לענייננו דברי ביהמ"ש העליון בע"מ 3542/08, פלוני נ' פלונית (לא פורסם), פרסום נבו:

"אחד המצבים בהם נדרש איזון ההגנה על הפרטיות לבין ערך אחר, עולה מקום שעשיית משפט צדק מחייבת הצגת נתונים ועובדות החוסים תחת הגנת הפרטיות שבלעדיהם לא ניתן להגיע לחקר האמת.

...

ערך עשיית משפט צדק הוא ערך ההולם את ערכי המדינה והוא נועד לתכלית ראויה ; מקום שלהגשמת תכלית זו נדרש לחדור לצנעת פרטיותו של אדם, ובלעדי חדירה כזו לא ניתן להגשימה, יש ואין מנוס מפגיעה בזכות היסוד. עם זאת, האיזון בין זכות ההגנה על הפרטיות לבין צרכי עשיית משפט צדק מחייב עמידה על דרישת המידתיות. הפרת הפרטיות מוצדקת רק מקום שקיומו של הליך שיפוטי תקין מחייב פגיעה כזו ; כל חלופה קיימת המאפשרת קיום משפט תקין בלא פגיעה בפרטיות ראויה למיצוי. בהיעדר חלופה כזו, שיעורה של הפגיעה צריך להצטמצם אך להכרחי ביותר, כנדרש לצרכי המשפט. נדרשת, אפוא, מידתיות בפגיעה בזכות לפרטיות, ובהחלטה האם לפגוע בה ובאיזה שיעור על בית המשפט להשתכנע בחיוניות החומר המוגן לצורך המשפט, ועליו לצמצם את הפגיעה בפרטיות אך למידה החיונית לצורך השגת התכלית הראויה".